תואר שני במדיניות ציבורית - תכנית המצטיינים

קהל היעד
התכנית מיועדת לסטודנטים מצטיינים בעלי תואר ראשון מכל החוגים והפקולטות, בעלי יכולות בולטות ופוטנציאל מנהיגות; המבקשים לרכוש כלי חשיבה, מחקר וניתוח הדרושים למעצבי מדיניות בשירות הכלל. 
 

תנאי קבלה
תואר ראשון מכל החוגים בהצטיינות, המלצות אקדמיות ומקצועיות.
פעילות אקדמית/ציבורית מהווה יתרון.
 

משך הלימודים
הלימודים נמשכים שנתיים ומרוכזים ביום לימודים אחד (במשך הסמסטר הראשון יהיו מפגשים גם בימי שישי לחלק מהמתקבלים). הלימודים מתקיימים במסלולים מחקרי או לא מחקרי. למסיימים יוענק התואר "מוסמך במדיניות ציבורית".


מטרת התכנית 
•    תכנית הלימודים הינה רב-תחומית ובמרכזה לימודי "ליבה" שמטרתם להקנות את הרקע המושגי והרעיוני הדרוש לעיסוק מקצועי ברמה גבוהה במדיניות ציבורית ולהתפתחות מקצועית מתמדת.
•    
התכנית מכשירה את העתודה הניהולית והמקצועית של המגזר הציבורי, השלטון המקומי והגופים הציבוריים האחרים
•    
תכנית זו נועדה גם להכשיר הדור הבא של החוקרות והחוקרים בתחום המדיניות הציבורית; ומאפשרת המשך ללימודי דוקטורט בתחום.
 

סדרי הרשמה (עד ה-31.05):

 הרשמה באתר האוניברסיטה - יש להירשם לחוג 335 בעדיפות ראשונה.

שליחת המסמכים הבאים לכתובת דוא"ל: ofrac@savion.huji.ac.il
  • גיליון ציונים עם ממוצע - סופי או זמני
  • זכאות לתואר (במידה ויש)
  • קורות חיים
  • תמונת פרופיל בפורמט JPEG
  • 2 המלצות - טופס המלצה -  אקדמיות או/ו מקצועיות, יישלחו ע"י הממליץ ישירות לכתובת דוא"ל ofrac@savion.huji.ac.il   

 

מלגות

ל-40 הנרשמים* הראשונים תוענק מלגה בסך 4000 ₪.  
*נרשמים הם מועמדים אשר אישרו את השתתפותם בכתב לאחר שקיבלו אישור קבלה לתכנית, אשר שילמו מקדמת שכ"ל וכן החלו את לימודיהם בשנה א' בתכנית. המלגה תחולק בתחילת סמסטר א'.

סטודנטים שיפרשו במהלך שנה א', יתבקשו להחזיר את המלגה.

 

למקדימים להירשם (עד ה-25.05) אשר יתקבלו ללימודים ויממשו יוחזרו דמי הרישום לאוניברסיטה
 

יצירת קשר

טלפון: 02-5881533 או בדוא"ל: ofrac@savion.huji.ac.il

 

הנחיות להגשת תזה / עבודה סמינריונית

עודכן אוקטובר 2020

 

סגירת התואר מתבצעת לאחר קבלת כל הציונים (כולל תזה / עבודה סמינריונית), בשני שלבים עוקבים: תחילה בבית הספר, ולאחר מכן בפקולטה למדעי החברה. זו האחרונה היא המוסמכת לאשר את סגירת התואר לקבוע את מועד הזכאות ואת ההיכללות בטקס הענקת התעודות בפקולטה.

יש לעקוב אחר הפרסומים בפקולטה למדעי החברה ולפעול בהתאם על מנת לוודא היכללות בטקס במועד הרצוי.  

 

הבניית תהליך כתיבת עבודה סמינריונית במהלך התואר השני

מתווה כתיבת עבודה סמינר בביה"ס למדיניות ציבורית - שנת הלימודים התש"ף

תקנון להנחיית סטודנטיות/ים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית

 

הבניית תהליך כתיבת התזה והמחקר במהלך התואר השני

מתווה כתיבת תזה - שנת הלימודים התש"ף

טיפים לכתיבת תזה מאת בוגרי ביה"ס

מאגר נתונים של הפקולטה למדעי החברה ‏ 

 

  • עבודת הגמר (תיזה) תעסוק בנושא בעל השלכות למדיניות ציבורית או למנהל ציבורי. מוקד עבודת הגמר יכול להיות תיאורטי, אמפירי או מתודולוגי.

  • אישור ועדת האתיקה למחקר בבני אדם מרבית התיזות הנכתבות בבית הספר מערבות מחקר בבני אדם, כהגדרת נוהל האתיקה האוניברסיטאי. על פי נוהל האתיקה, יש לקבל אישור מועדת האתיקה לפני תחילת המחקר של עבודת התיזה. 

    לפני הגשת הבקשה, יש לוודא השלמה של חובת ההכשרה האתית כמפורט באתר רשות המחקר כאן - https://research.huji.ac.il/page/Experiments_Involving_Human_Subjects_Obligatory_Training_Hebrew 

    לאחר מכן, יש להכין את חומרי המחקר (שאלונים, ראיונות וכו׳), טופס ההסכמה מדעת והתעודה על השלמת ההכשרה האתית של כל החוקרים, ולמלא את הטופס המקוון המופיע בכתובת הבאה - https://goo.gl/forms/h0jnDXNIMh3fyYE63 

    לאחר מילוי הטופס הבקשה תועבר ליו״ר ועדת האתיקה - ד״ר אליקים כסלו - לבדיקה ואישור. בכל שאלה ניתן לפנות בדוא״ל elyakim.kislev@mail.huji.ac.il 

 

הנחיות טכניות לכתיבת עבודת גמר (תיזה)

  • תלמידי בית הספר יודרכו על ידי מנחה ממורי בית הספר. מינוי מנחה מחוץ לבית הספר ייעשה תוך תיאום עם ראש התכנית.
  • עבודת הגמר תוגש עד 31 בדצמבר בתום שנת הלימודים השנייה. עבודת הגמר מהווה 20% מהציון הסופי.
  • העבודה תוגש למזכירות בית הספר בארבעה עותקים (או חמישה אם יש שני מנחים), בצירוף טופס הפקדה חתום ע"י הסטודנט בנוסף יוגשו 2 קבצים דיגיטאליים בפורמט PDF. הראשון, של העבודה עצמה, השני של התקציר. ותמונת פספורט בפורמט JPEG. הקבצים יועלו לאתר ביה"ס ויועבר לספריית הר הצופים.
  • נוהל בדיקת העבודה: העבודה תיבדק ע"י שני מורים. היועצת לתלמידים מתקדמים בתאום עם המדריך תקבע מי ישמש כקורא הנוסף.
  • אם יהיו פערים ניכרים (מעל 10 נקודות) בהערכת העבודה בין המדריך/ים לבין הקורא הנוסף, תימסר העבודה לקורא שלישי. הציון הסופי ייקבע כממוצע של שלושת הציונים. בתום בדיקת התזה, תימסר לסטודנט חוות דעת על עבודתו וציון סופי משוקלל.

  • הנחיות אלה מפרטות את מבנה וסגנון הכתיבה לעבודת גמר (תזה), לכתיבת מאמר מדעי, ולכתיבת עבודה סמינריונית.
    מבנה העבודה המוצע כאן מיועד לעבודות בעלות אופי אמפירי-פוסיטיביסטי, שהן העבודות השכיחות במדעי החברה. אולם, בעבודות אחרות, ניתן לסטות לפי הצורך ממבנה זה, תוך תאום עם מנחה העבודה. בעבודות גמר ומאמרים הנכתבים בתחום המשפטים, מקובלים כללים אחרים.

דף שער: כותרת העבודה, בהדרכת פרופסור XXX, המסגרת בה הוכנה, תאריך, שם הכותב, מספר ת.ז.

תקציר: תמצית העבודה, בהיקף של עד 200 מילים.

הקדמה: (לא חיוני) תיאור טכני של מסגרת הכנת העבודה, מילות תודה למי שמגיע וכו'.

תוכן עניינים: מבנה העבודה לפי כותרות ומספרי עמודים.

מבוא: חלק זה נועד להביא את הקורא לידי הכרות כללית (ויוצרת סקרנות!) עם נושא העבודה. יש להתייחס במבוא בקצרה לנושאים הבאים: שאלת המחקר והבעיה המחקרית שבה דן המחקר ומטרות העבודה. ניתן גם להזכיר בקצרה את הרקע התיאורטי ושיטת המחקר. בסיום פרק המבוא יש לתאר בפסקה אחת את מבנה העבודה. 10%

הרקע התיאורטי (סקירת הספרות): בפרק זה יש להציג את עולם הידע ממנו ניזון המחקר. יש להסביר את המושגים התיאורטיים העומדים בבסיס הבעיה המחקרית. כמו כן, יש לסקור את עיקרי הממצאים האמפיריים של מחקרים קודמים בנושא, תוך מתן מראי מקום מתאימים. יש להציג את הסקירה כדיון בנושאים עקרוניים ובסוגיות העיקריות העולות מן הספרות, תוך התייחסות למגבלות ולשאלות שלא נענו במחקרים הקודמים. יש לכתוב סעיף זה כטקסט רציף ותמאטי ולא להציגו כרשימה של תקצירים של מאמרים.20-25%.

מבנה דעת והשערות: פרק זה מציג את השאלות המחקריות האופרטיביות של העבודה; שאלות שהחוקר ינסה לענות עליהן בהמשך. בדרך כלל, ההשערות הן פועל יוצא של סקירת הספרות אולם הן גם יכולות להיות תוצאה של חשיבה דדוקטיבית והגיונית. הן באות לקשור בין התופעה הנחקרת (הבעיה המחקרית) לבין גורמים המוצעים כהסברים או כגורמים לתופעה. רצוי לתאר את היחסים בין מרכיבי ההסבר בצורת דיאגראמה, כאשר החיצים יכולים לייצג את ההשערות. כמו כן רצוי לנסח השערות כלליות והשערות מפורטות. לגבי כל השערה, יש לדון בשאלה מדוע ההשערה חשובה ומה תרומתה להבנת התופעה הנחקרת. 15%.

שיטת המחקר: פרק זה מפרט את מערך המחקר על כל היבטיו. כאן יש לתאר את סוג המחקר (ניתוח מקרה, מחקר השוואתי, ניתוח חתך-רחב, ניתוח לאורך זמן), הסיבות לבחירת השיטה. אופן איסוף הנתונים (תצפית משתתפת, שאלון, מקורות משניים, איסוף סיסטמאטי של מחקרים קודמים), מקורות הנתונים ומגבלותיהם (עבודת שטח, נתונים מוסדיים, אינטרנט, ספריות, אוספים פרטיים). בפרק זה יש לתאר את אוכלוסיית המחקר, את גודל המדגם ושיטת הוצאת המדגם, סוג הניתוח המוצע (תיאורי, גרפי, סטטיסטי וכד'). 15%-10.

הממצאים ודיון: הצגת הממצאים הרלוונטיים, תוך התייחסות להשערות. רצוי מאד לעשות שימוש בלוחות ובדיאגראמות. הטקסט המלווה את הלוחות אמור להוסיף נדבך של ידע וניתוח שאין במצגים עצמם. סעיף זה כולל גם דיון ממצא המסכם את היחס בין הממצאים להשערות שהוצגו קודם. יש לערוך את הדיון בהתאם לנושאים (ההשערות ויחסן לשאלת המחקר). אין לערוך את הדיון לפי סדר השאלות שבשאלון! חשוב גם לנסות ולענות על השאלה האם ההשערות התקבלו או נדחו? כמו כן, חשוב לציין עד כמה הממצאים תואמים את הספרות שנסקרה בפרק הרקע. 30%.

סכום ומסקנות: המסקנות העיקריות! מה נלמד מן המחקר בהיבטים הטכניים והמתודולוגיים? מהן המגבלות של המסקנות, לאור הנחות המחקר? מהן המשמעויות של הממצאים ביחס למדיניות הקיימת? האם ניתן להציע מדיניות חדשה לאור הממצאים? מהן ההמלצות למחקר עתידי? 10%

מקורות: רישום לפי סדר א"ב של שמות המחברים, לפי כללי הציטוט המקובלים (להלן).

נספחים: חלק זה אינו חיוני. כאן ניתן להציג שאלונים, טבלאות נוספות וכו'.

הערות שוליים: אלה צריכות להופיע כ-footnotes בשולי כל עמוד. רצוי לצמצם הערות אלו ככל האפשר. אם הטענה או הנתונים הם כה חשובים, יש לכלול אותם בגוף הטקסט! אין להשתמש בהערות בסוף העבודה (endnotes).

השימוש בגרפיקה ולוחות: לאור האמרה המקובלת "תמונה אחת שווה אלף מילים" יש מקום לשימוש בגרפים כדי לבטא באופן יעיל קשרים בין תופעות. אולם, אין להרבות יתר על המידה בשימוש בגרפים. הקלות הרבה בה ניתן לשלב גרפים בעזרת המחשב לא צריכה להוביל לשימוש יתר ומוגזם. לדוגמא, אין טעם בהצגת נתונים מסוימים בצורות גרפיות שונות או בהצגת הנתונים בטבלה ובגרף במקביל.
ניתן ורצוי להשתמש בגרפים לתיאור המסגרת המושגית (מודל קונספטואלי) של העבודה המדעית.
בהצגת נתונים יש להקפיד על בחירת שיטת ההצגה הגרפית המתאימה לכל סוג של נתונים (עוגה, עמודות, קוים למיניהם וכו').
לכל איור או לוח יש לתת כותרת הכוללת: מספור, מהות האיור או הלוח, ציון היחידות הרלבנטיות וציון גודל האוכלוסייה או המדגם (n=).
בתחתית הלוח או האיור יש לציין מקור. 4. כללי הציטוט הגישה המדעית מתבססת על בניית נדבכים של ידע ולכן כל עבודה נשענת על עבודות קודמות. קיימות שיטות שונות לרישום מקורות ביבליוגרפים. להלן מוצגת השיטה הנהוגה במדעי החברה והמחייבת בבית הספר למדיניות ציבורית (למעט בעבודות בתחום המשפטים).

 

כללי ציטוט

בוגרים מספרים