check
הנחיות להגשת תזה / עבודה סמינריונית | בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל

הנחיות להגשת תזה / עבודה סמינריונית

עודכן אוגוסט 2023

 

סגירת התואר מתבצעת לאחר קבלת כל הציונים (כולל תזה / עבודה סמינריונית), בשני שלבים עוקבים: תחילה בבית הספר, ולאחר מכן בפקולטה למדעי החברה. זו האחרונה היא המוסמכת לאשר את סגירת התואר לקבוע את מועד הזכאות ואת ההיכללות בטקס הענקת התעודות בפקולטה.

יש לעקוב אחר הפרסומים בפקולטה למדעי החברה ולפעול בהתאם על מנת לוודא היכללות בטקס במועד הרצוי.  

 

הבניית תהליך כתיבת עבודה סמינריונית במהלך התואר השני

מתווה כתיבת עבודה סמינר בביה"ס למדיניות ציבורית 

תקנון להנחיית סטודנטיות/ים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית

 

הבניית תהליך כתיבת התזה והמחקר במהלך התואר השני

מתווה כתיבת תזה  

 

עבודת הגמר (תיזה) תעסוק בנושא בעל השלכות למדיניות ציבורית או למנהל ציבורי. מוקד עבודת הגמר יכול להיות תיאורטי, אמפירי או מתודולוגי.

 

נוהל קבלת אישור לביצוע מחקר מוועדת האתיקה של הפקולטה למדעי החברה
מרבית התיזות הנכתבות בבית הספר למדיניות ציבורית מערבות מחקר בבני אדם.
כל מחקר מדעי בבית הספר למדיניות ציבורית בו מעורבים בני אדם מחייב אישור של ועדת האתיקה של הפקולטה למדעי החברה לפני תחילת המחקר (ללא תלות באופן מימון המחקר), מלבד עבודות סמינריוניות שהן באישור המרצה המנחה.

 

הנוהל המפורט לקבלת אישור לביצוע מחקר מוועדת האתיקה של הפקולטה למדעי החברה נמצא בקישור:
https://social.huji.ac.il/sites/default/files/socialfacolty/files/social_sciences_ethics_in_research_guidelines.pdf
יש להגיש את הבקשות לאישורי אתיקה ליו''ר ועדת האתיקה של הפקולטה, פרופ' אסף זוסמן, בכתובת המייל הבאה: ethics.social.science@mail.huji.ac.il
במידה ונתקלתם/ן בבעיה או שאלה ניתן לפנות לבירור ליו״ר ועדת האתיקה של ביה"ס למדיניות ציבורית, פרופ' קלוד בר-רבי, בדוא״ל claude.berrebi@gmail.com

 

 

הנחיות טכניות לכתיבת עבודת גמר (תיזה)

  • תלמידי בית הספר יודרכו על ידי מנחה ממורי בית הספר. מינוי מנחה מחוץ לבית הספר ייעשה תוך תיאום עם ראש התכנית.
  • עבודת הגמר תוגש עד 31 בדצמבר בתום שנת הלימודים השנייה. עבודת הגמר מהווה 20% מהציון הסופי.
  • העבודה תוגש למזכירות בית הספר בארבעה עותקים (או חמישה אם יש שני מנחים), בצירוף טופס הפקדה חתום ע"י הסטודנט בנוסף יוגשו 2 קבצים דיגיטאליים בפורמט PDF. הראשון, של העבודה עצמה, השני של התקציר. ותמונת פספורט בפורמט JPEG. הקבצים יועלו לאתר ביה"ס ויועבר לספריית הר הצופים.
  • נוהל בדיקת העבודה: העבודה תיבדק ע"י שני מורים. היועצת לתלמידים מתקדמים בתאום עם המדריך תקבע מי ישמש כקורא הנוסף.
  • אם יהיו פערים ניכרים (מעל 10 נקודות) בהערכת העבודה בין המדריך/ים לבין הקורא הנוסף, תימסר העבודה לקורא שלישי. הציון הסופי ייקבע כממוצע של שלושת הציונים. בתום בדיקת התזה, תימסר לסטודנט חוות דעת על עבודתו וציון סופי משוקלל.

  • הנחיות אלה מפרטות את מבנה וסגנון הכתיבה לעבודת גמר (תזה), לכתיבת מאמר מדעי, ולכתיבת עבודה סמינריונית.
    מבנה העבודה המוצע כאן מיועד לעבודות בעלות אופי אמפירי-פוסיטיביסטי, שהן העבודות השכיחות במדעי החברה. אולם, בעבודות אחרות, ניתן לסטות לפי הצורך ממבנה זה, תוך תאום עם מנחה העבודה. בעבודות גמר ומאמרים הנכתבים בתחום המשפטים, מקובלים כללים אחרים.

דף שער: כותרת העבודה, בהדרכת פרופסור XXX, המסגרת בה הוכנה, תאריך, שם הכותב, מספר ת.ז.

תקציר: תמצית העבודה, בהיקף של עד 200 מילים.

הקדמה: (לא חיוני) תיאור טכני של מסגרת הכנת העבודה, מילות תודה למי שמגיע וכו'.

תוכן עניינים: מבנה העבודה לפי כותרות ומספרי עמודים.

מבוא: חלק זה נועד להביא את הקורא לידי הכרות כללית (ויוצרת סקרנות!) עם נושא העבודה. יש להתייחס במבוא בקצרה לנושאים הבאים: שאלת המחקר והבעיה המחקרית שבה דן המחקר ומטרות העבודה. ניתן גם להזכיר בקצרה את הרקע התיאורטי ושיטת המחקר. בסיום פרק המבוא יש לתאר בפסקה אחת את מבנה העבודה. 10%

הרקע התיאורטי (סקירת הספרות): בפרק זה יש להציג את עולם הידע ממנו ניזון המחקר. יש להסביר את המושגים התיאורטיים העומדים בבסיס הבעיה המחקרית. כמו כן, יש לסקור את עיקרי הממצאים האמפיריים של מחקרים קודמים בנושא, תוך מתן מראי מקום מתאימים. יש להציג את הסקירה כדיון בנושאים עקרוניים ובסוגיות העיקריות העולות מן הספרות, תוך התייחסות למגבלות ולשאלות שלא נענו במחקרים הקודמים. יש לכתוב סעיף זה כטקסט רציף ותמאטי ולא להציגו כרשימה של תקצירים של מאמרים.20-25%.

מבנה דעת והשערות: פרק זה מציג את השאלות המחקריות האופרטיביות של העבודה; שאלות שהחוקר ינסה לענות עליהן בהמשך. בדרך כלל, ההשערות הן פועל יוצא של סקירת הספרות אולם הן גם יכולות להיות תוצאה של חשיבה דדוקטיבית והגיונית. הן באות לקשור בין התופעה הנחקרת (הבעיה המחקרית) לבין גורמים המוצעים כהסברים או כגורמים לתופעה. רצוי לתאר את היחסים בין מרכיבי ההסבר בצורת דיאגראמה, כאשר החיצים יכולים לייצג את ההשערות. כמו כן רצוי לנסח השערות כלליות והשערות מפורטות. לגבי כל השערה, יש לדון בשאלה מדוע ההשערה חשובה ומה תרומתה להבנת התופעה הנחקרת. 15%.

שיטת המחקר: פרק זה מפרט את מערך המחקר על כל היבטיו. כאן יש לתאר את סוג המחקר (ניתוח מקרה, מחקר השוואתי, ניתוח חתך-רחב, ניתוח לאורך זמן), הסיבות לבחירת השיטה. אופן איסוף הנתונים (תצפית משתתפת, שאלון, מקורות משניים, איסוף סיסטמאטי של מחקרים קודמים), מקורות הנתונים ומגבלותיהם (עבודת שטח, נתונים מוסדיים, אינטרנט, ספריות, אוספים פרטיים). בפרק זה יש לתאר את אוכלוסיית המחקר, את גודל המדגם ושיטת הוצאת המדגם, סוג הניתוח המוצע (תיאורי, גרפי, סטטיסטי וכד'). 15%-10.

הממצאים ודיון: הצגת הממצאים הרלוונטיים, תוך התייחסות להשערות. רצוי מאד לעשות שימוש בלוחות ובדיאגראמות. הטקסט המלווה את הלוחות אמור להוסיף נדבך של ידע וניתוח שאין במצגים עצמם. סעיף זה כולל גם דיון ממצא המסכם את היחס בין הממצאים להשערות שהוצגו קודם. יש לערוך את הדיון בהתאם לנושאים (ההשערות ויחסן לשאלת המחקר). אין לערוך את הדיון לפי סדר השאלות שבשאלון! חשוב גם לנסות ולענות על השאלה האם ההשערות התקבלו או נדחו? כמו כן, חשוב לציין עד כמה הממצאים תואמים את הספרות שנסקרה בפרק הרקע. 30%.

סכום ומסקנות: המסקנות העיקריות! מה נלמד מן המחקר בהיבטים הטכניים והמתודולוגיים? מהן המגבלות של המסקנות, לאור הנחות המחקר? מהן המשמעויות של הממצאים ביחס למדיניות הקיימת? האם ניתן להציע מדיניות חדשה לאור הממצאים? מהן ההמלצות למחקר עתידי? 10%

מקורות: רישום לפי סדר א"ב של שמות המחברים, לפי כללי הציטוט המקובלים (להלן).

נספחים: חלק זה אינו חיוני. כאן ניתן להציג שאלונים, טבלאות נוספות וכו'.

הערות שוליים: אלה צריכות להופיע כ-footnotes בשולי כל עמוד. רצוי לצמצם הערות אלו ככל האפשר. אם הטענה או הנתונים הם כה חשובים, יש לכלול אותם בגוף הטקסט! אין להשתמש בהערות בסוף העבודה (endnotes).

השימוש בגרפיקה ולוחות: לאור האמרה המקובלת "תמונה אחת שווה אלף מילים" יש מקום לשימוש בגרפים כדי לבטא באופן יעיל קשרים בין תופעות. אולם, אין להרבות יתר על המידה בשימוש בגרפים. הקלות הרבה בה ניתן לשלב גרפים בעזרת המחשב לא צריכה להוביל לשימוש יתר ומוגזם. לדוגמא, אין טעם בהצגת נתונים מסוימים בצורות גרפיות שונות או בהצגת הנתונים בטבלה ובגרף במקביל.
ניתן ורצוי להשתמש בגרפים לתיאור המסגרת המושגית (מודל קונספטואלי) של העבודה המדעית.
בהצגת נתונים יש להקפיד על בחירת שיטת ההצגה הגרפית המתאימה לכל סוג של נתונים (עוגה, עמודות, קוים למיניהם וכו').
לכל איור או לוח יש לתת כותרת הכוללת: מספור, מהות האיור או הלוח, ציון היחידות הרלבנטיות וציון גודל האוכלוסייה או המדגם (n=).
בתחתית הלוח או האיור יש לציין מקור. 4. כללי הציטוט הגישה המדעית מתבססת על בניית נדבכים של ידע ולכן כל עבודה נשענת על עבודות קודמות. קיימות שיטות שונות לרישום מקורות ביבליוגרפים. להלן מוצגת השיטה הנהוגה במדעי החברה והמחייבת בבית הספר למדיניות ציבורית (למעט בעבודות בתחום המשפטים).

 

כללי ציטוט