תוכניות הלימודים של בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל משלבות ידע תאורטי רב-תחומי עם כלים מעשיים כדי לפתח קריירה משפיעה. נחשוף בפניך את האתגרים של המדיניות הציבורית ונעודד אותך לחפש פתרונות יצירתיים לבעיות חברתיות, תוך עבודה בצוות השותף ללהט ובעזרת מיטב המרצים. 

לתוכניות נוספות >

הכירו את הסגל שלנו

מתוך הפרסומים שלנו

עבודת תזה: כמעיין המתגבר? השפעות הקמת רשת "מעיין החינוך התורני" בטווחים הקצר והארוך‎

בתי הספר היסודיים של רשת מעיין החינוך התורני, מיסודה של תנועת ש"ס, הוקמו משלהי שנות השמונים והתרחבו במהירות. כיום לומדים בהם כ-50 אלף תלמידים, ויותר מ-5% מתלמידי כיתה א' בחינוך העברי. מחקר זה בוחן, לראשונה, את השפעת הקמתם על מגוון משתני תוצאה של תלמידי החינוך היסודי יוצאי צפון אפריקה, שהתגוררו בשנות התשעים ביישובים עירוניים בפריפריה.

כדי להתגבר על בעיית הסלקטיביות בבחירת ההורים את זרם החינוך של ילדיהם נעשה שימוש בשיטות הפרש ההפרשים והאמידות הדו-שלביות, תוך ניצול הפתיחה המדורגת של בתי הספר הללו, ונערכו גם אמידות בקרב אחים ואחיות בלבד.

ממצאי המחקר מלמדים שברוב משתני התוצאה שנבדקו – רכישת השכלה (לרבות על-תיכונית ואקדמית), תעסוקה ושכר, דפוסי נישואים וילודה, הגירה פנימית ומעורבות בפעילות פלילית של גברים – לא נמצאו בשיטת הפרש ההפרשים הבדלים בין תלמידים ותלמידות שהיו זמינים להם בתי ספר יסודיים של רשת מעיין החינוך התורני לבין האחרים. לעומת זאת הייתה לזמינות הרשת השפעה מובהקת בעיקר על התלמידות: סיכוייהן להיבחן בבחינות הבגרות גדלו בכ-4 נקודות אחוז, ועלה שיעורן של הנבחנות באנגלית בהיקף מוגבר. כן נמצא כי גברו סיכוייהם של גברים להתחתן בגיל צעיר. לא נמצאה השפעה של זמינות הרשת על הסיכוי של הצאצאים ללמוד בחינוך החרדי (לרבות ברשת) בגן הילדים או בכיתה א'.

באמידות דו-שלביות, הבודקות את השפעת הלימודים בבתי הספר היסודיים של הרשת על בוגריהם, נמצא כי סיכוייהם של תלמידי הרשת ללמוד בחינוך החרדי בכיתה י' גדלו בכ-60 נקודות אחוז ושל התלמידות – בכ-30 נקודות אחוז. הסיכויים של הבנים לנשור ממערכות החינוך בין כיתה י' לי"ב עלו ב-35 נקודות אחוז, הישגיהם בבחינות הבגרות הורעו, והסתברותם ללמוד בישיבה גבוהה האמירה בכ-33 נקודות אחוז. כן נסק הסיכוי של הגברים בוגרי הרשת להתחתן עד גיל 25, ואילו הסיכוי של הנשים להתחתן עד גיל זה פחת מאוד, והן ילדו עד גיל 29 פחות ילדים. ברוב משתני התוצאה האחרים שנבדקו לא נמצאה השפעה של הלימודים ברשת, בדומה לתוצאות בשיטת הפרש ההפרשים, למעט גידול הסיכוי של צאצאי בוגרות הרשת ללמוד בחינוך החרדי בגן הילדים.

 

״חֲנֹךְ לַנַעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ”: בני נוער בסיכון בחברה החרדית

המחקר מבקש להביט, מנקודת מבטם של בני נוער חרדים בסיכון, על הגורמים העיקריים שמובילים אותם לנשירה ממוסדות לימוד ולהידרדרות למצבי סיכון. במסגרת המחקר נערכו 15 ראיונות עומק חצי-מובנים עם בני נוער שנסיבות חייהם האישיות תואמות את ההגדרות בדבר בני נוער בסיכון. נוסף על כך, נערכו ראיונות עם מטפלים ומחנכים שעובדים בתחום זה. בהמשך אף נערכה תצפית באתרים שבהם שוהים בני נוער חרדים בסיכון בירושלים. הנחת המוצא של מחקר זה היא כי התמורות בעשור האחרון בחברה החרדית משנות, ועוד ישנו רבות, את גישתה של החברה החרדית לנוער בסיכון. במחקר זה נעשה ניסיון לבחון שאלות אחדות: מה הם הגורמים שמובילים בני נוער לנשירה ממוסדות הלימוד? כיצד אפשר להתמודד עם תופעת הנשירה? מה הפתרון הנכון לבעיה זו? כיצד אפשר להשפיע על החברה החרדית לאמץ דרכים יעילות לטיפול בנושאים אלה? החברה החרדית מגדירה את החברים בה על פי הכללים הנהוגים בה; בכל חריגה מהכללים יש סיכון לתפיסת הפרט כחריג ולהוצאתו מגבולות החברה. ממצאי מחקר זה מראים כי גבולות דיכוטומיים אלה וחוסר הסבילות לשונּות ולהתנהגות חריגה הם רכיב מרכזי בהידרדרותם של בני הנוער למצבי סיכון. ממצאי המחקר העלו כי תהליך היציאה אל מחוץ לגבולות החברה החרדית קשור בשלוש סוגיות: חלקה של הקשחת הגבולות בהעצמת תחושת הדחייה של בני הנוער החרדים בסיכון; הקשר בין התמודדות החברה החרדית עם שאלות של מיניות והשתקת נושאים אלה ובין תחושת האי-צדק וחוסר האונים שמלווה את בני הנוער; גבולות התמיכה בבני הנוער בסיכון במסגרת החברה החרדית ויכולת ההכלה המוגבלת של חברה זו – למשל העמדות השיפוטיות מצד מוסדות הלימוד ומצד המשפחה, המובילות את בני הנוער לחפש אחר מקורות תמיכה אחרים. מן הממצאים עולה שבני הנוער אינם חשים שיש להם תמיכה, והם נאלצים להתמודד בגפם עם המשברים בחייהם.

נייר מדיניות בנושא: קידום פאנלים סולאריים על גגות בתים צמודי קרקע

נייר המדיניות מציע בחינה סדורה לסוגיית שילוב ייצור חשמל מאנרגיה פוטו- וולטאית ברמת משק הבית. ראשית, מוצגת סקירה של החלטות ממשלה ותוכניות לאומיות שאושרו ובוצעו עד למועד כתיבת הנייר, לצד הצגת יעדי משק האנרגיה הישראלים והשוואתם למדינות אחרות. הסקירה וההשוואה מצביעות על אי עמידה שיטתית ביעדים הממשלתיים לייצור באנרגיות מתחדשות. 
העובדה כי לא מתקיים תהליך מספק של מעבר לייצור חשמל ממתחדשות וכי משק החשמל מתבסס ברובו על מקורות אנרגיה פוסיליים (פחם, נפט וגז), יש בה כדי להוביל למספר תופעות בלתי רצויות: שיעורי פליטות גזי חממה ומזהמים מקומיים גבוהים ותרומה רבה למשבר האקלים – מהאיומים הדחופים של דורנו, פוטנציאל משמעותי לחיסכון למשקי בית שאינו ממומש וניצול לא יעיל של שטחי הגגות במדינה בעלת מצוקת קרקע חריפה. הנייר מתמקד בבתים צמודי קרקע, מכיוון שבתי מגורים (צמודי קרקע ובניינים משותפים) מהווים אחוז גבוה ובולט מסך שטחי הגגות בישראל, וכי כיום אין חסמים להתקנת פאנלים סולאריים על גגות אלה ויש תמריצים ברורים לבעלי הבתים, כגון הכנסה בטוחה ופאסיבית. 

נייר המדיניות מציע כי כדי להזניק את משק האנרגיה המתחדשת ולעמוד ביעדי הממשלה, יש לפעול להסרת תפיסות שגויות של צרכני אנרגיה בנוגע להליך התקנת גג סולארי ולהגביר מודעות בנוגע לרווחים וההקלות בקרב בעלי צמודי קרקע. רשות החשמל יצאה בקיץ הקודם (יולי, 2019) בקמפיין להעלאת מודעות, במסגרתו הקימה אתר ייעודי לנושא הגגות הסולאריים ויצאה במהלך שיווקי במדיות השונות. הקמפיין נחל הצלחה גדולה אך קצרה, מכיוון שהיה חד פעמי. 
כמענה לבעיית המדיניות, ולאחר למידת לקחים מהקמפיין הקודם, הוצעו שלוש חלופות מדיניות שנבחנו באופן אמפירי ביחס לשישה קריטריונים ברורים. המלצת המדיניות היא השקעה בקמפיין שיווקי הפונה לצרכן באופן אישי באמצעות חשבון החשמל החודשי ופרסום ייעודי ברשתות החברתיות. לפי רשות החשמל, הגדלת יעד הייצור באנרגיות מתחדשות ל-%30 משמעותה תוספת של כ-12 אלף מגה-וואט בין השנים 2030-2020. ניתוח הרשות מראה כי לצורך תוספת זו יידרשו שטחים בהיקף  של למעלה ממאה אלף דונם. לפי מיפוי שטחי הגג שביצעה רשות החשמל ויחס השטח הנגזר מנצילות פאנלים סולאריים אשר היו נפוצים בעבר, מיצוי פוטנציאל גגות צמודי הקרקע בלבד מהווה כשליש מסך שטחי הגגות ו יכול לספק לפחות אלף מגה-וואט המיוצרים מאנרגיות מתחדשות. יותר מרבע מהספק החשמל ממתחדשות הקיים היום בישראל (רשות החשמל 2020 ; נספח א).

 

לכל התקצירים >