בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל

כלכלני בית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן[1] ממליצים לאמץ שורה של צעדי מדיניות במענה לצרכים הביטחוניים והאזרחיים במלחמת "חרבות ברזל" – צעדים שיסייעו להבטיח את החוסן הכלכלי ואת היציבות הפיננסית של המשק הישראלי. בין היתר, תומכים הכלכלנים בהרחבה חד-פעמית של הגירעון והחוב הממשלתי בשנה הבאה כדי לממן הוצאות הכרוכות במלחמה וכדי לתמוך בפעילות במשק, תוך שמירת המחויבות למתווה הפחתת הגירעון בשנים שלאחר מכן. יודגש כי אנו סבורים שיש לפצות באופן מלא את הפירמות והפרטים באזורים שניזוקים באופן ישיר כתוצאה מהעימות, ובמקביל חשוב לקבוע עקרונות להתמודדות עם ירידה מתמשכת בפעילות בשאר חלקי הארץ.  למדיניות המוניטרית יש תפקיד חשוב לאור יכולתה לפעול מהר, כפי שזה נעשה באמצעות תכנית בנק ישראל להסדרת שוק המט"ח אשר הוכרזה מיד עם פרוץ המלחמה.

עקרון המידתיות הוא דרישה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שנועדה לרסן את השימוש בכוח צבאי כדי להגן על אזרחים בעת סכסוכים מזוינים. המחקר המוצג כאן בחן כיצד מיישמים את העיקרון אנשי אקדמיה המתמחים בענייני משפט ומוסר, קציני צבא ואזרחים שאינם מומחים )הדיוטות(. מהימנות השיפוטים בקבוצות אלו נבחנה על פי שלושה מדדים: מידת ההסכמה בין המומחים, הרגישות שלהם לגורמים רלוונטיים ועמידותם בפני הטיות. בניגוד לאזרחים, אנשי האקדמיה והקצינים עמדו בהצלחה במבחן הרגישות, ונדמה שהבינו היטב את עקרון המידתיות ברמה המופשטת; אך בבואם ליישמו – היינו לקבוע מה היקף הנזק האגבי הכרוך בפעולה שיאפשר לה להיות מוגדרת "מידתית", בכל אחת משתי הקבוצות נותרו המשתתפים חלוקים בשיפוטיהם. ממצאי המחקר מעוררים ספק ביכולתו של עקרון המידתיות להקנות הגנה לאזרחים בעת לחימה, גם אם הצדדים הלוחמים משתדלים לפעול לפיו.

Behavioral reactions to terrorism may be displayed in different ways. While some individuals react by holding back on their financial and charitable activities following stressful events, others may express more generosity by increasing their giving due to solidarity and empathy with the victims, or out of heightened nationalism and patriotism. Using a longitudinal analysis of the Israeli–Palestinian conflict as a case study to uncover the relations between terrorism and philanthropic behavior, we find that terror attacks increase considerably the scope of giving by individuals and households. Our empirical approach relies on a unique panel dataset of 152,731 tax itemizer philanthropists and terrorism data from 1999 to 2011. The results are statistically significant and robust across a multitude of model specifications. Furthermore, we use an instrumental variable approach to identify a causal link and address potential endogeneity concerns