עקרון המידתיות הוא דרישה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שנועדה לרסן את השימוש בכוח צבאי כדי להגן על אזרחים בעת סכסוכים מזוינים. המחקר המוצג כאן בחן כיצד מיישמים את העיקרון אנשי אקדמיה המתמחים בענייני משפט ומוסר, קציני צבא ואזרחים שאינם מומחים )הדיוטות(. מהימנות השיפוטים בקבוצות אלו נבחנה על פי שלושה מדדים: מידת ההסכמה בין המומחים, הרגישות שלהם לגורמים רלוונטיים ועמידותם בפני הטיות. בניגוד לאזרחים, אנשי האקדמיה והקצינים עמדו בהצלחה במבחן הרגישות, ונדמה שהבינו היטב את עקרון המידתיות ברמה המופשטת; אך בבואם ליישמו – היינו לקבוע מה היקף הנזק האגבי הכרוך בפעולה שיאפשר לה להיות מוגדרת "מידתית", בכל אחת משתי הקבוצות נותרו המשתתפים חלוקים בשיפוטיהם. ממצאי המחקר מעוררים ספק ביכולתו של עקרון המידתיות להקנות הגנה לאזרחים בעת לחימה, גם אם הצדדים הלוחמים משתדלים לפעול לפיו.
